כשאבא ואמא לא מסכימים על דרכי החינוך של הילדים

את.ה עדין.ה וסלחני.ת מדי איתם ! ואת.ה קשוח.ה וקפדני.ת מדי איתם!

זו רק דוגמא שכיחה של פערים ואי הסכמות בין הורים.


נתחיל עם השורה התחתונה:

טבעי, והגיוני, שיהיו פערים בין בני הזוג, בתפיסות ובגישות החינוכיות עם ילדיהם, חשוב מאוד להכיר בשונות, ולעבוד על הסכמות והבנות – לטובת הילדים ושלמות המשפחה.


טבעי והגיוני כי שניהם גדלו בבתים שונים, וקיבלו מהוריהם מורשת חינוכית שונה. שניהם עשויים להיות בעלי טמפרמנט שונה, סגנון תקשורת אחר, וסגנונות שונים של התמודדות עם קונפליקטים או קשיים. ובנוסף ואחרי הכל – קיימים ביניהם גם פערים מגדריים, שצובעים ומעצבים את תפיסות התפקיד שלהם.


ההורות המשותפת והסכמה על דרכי החינוך, הם עוד אחד ממרכיבי הזוגיות והקמת המשפחה (כמו גם – חלוקת תפקידים, מיניות, הרגלי בריאות, אוכל וטעמים, מערכת יחסים עם המשפחה המורחבת, ועוד ועוד.. ) שעשויים להתגלות בהם פערים בין בני זוג, ואשר דורשים עבודת גישור, תאום ציפיות, הבנות, והסכמות, על מנת לשמור על הזוגיות והמשפחה.

הורות משותפת – היא ללא ספק, אתגר משמעותי.


כשאני פוגש זוג הורים, שבאים להתייעץ ולקבל הדרכה, לחיזוק השותפות בהורות, אני אוהב להקריא להם פוסט מדויק שכתבה ליהיא לפיד (עוד הרבה לפני שהפכה להיות אשת ראש הממשלה). הנה הוא לפניכם:


"הבית שלו והבית שלה (ואיך עושים מזה משפחה?) זה לא תמיד יהיה קל. אתם שונים. הוא גדל בבית אחד, ואת באחר. ועכשיו החלטתם לבנות בית יחד. שניכם. אצלו בשבת לא היו זזים מהבית, אצלכם זה היה היום לצאת עם הילדים לטייל. אצלכם תמיד האוכל במרכז השולחן וכל אחד לוקח לו לצלחת כמה שבא לו, ואם מגיעים למסעדה אז כולם טועמים מהצלחות של כולם. אצלו כל אחד והצלחת שלו. אצלכם רבים וצועקים ובוכים ומשלימים. ככה זה. ואת ואימא שלך עדיין ככה. לפעמים את תוהה איך אצל ההורים את חוזרת להיות נערה קפריזית, ומבינה שבעצם רק אצלם את עדיין יכולה לא לחשוב על מה שאת אומרת. אצלם מנהלים שיחה רצינית, עמוקה. ואף אחד לא הולך לחדר ולא טורק את הדלת. אצלכם כל תאריך הוא סיבה לחגיגה, אצלם לא מתרגשים מכל דבר קטן. וגם אצלם וגם אצלכם צוחקים בקול גדול. כי הכי חשוב לזכור לצחוק על זה. × × × לכם יש משפחה מורחבת גדולה, כזו שלא את כולם את זוכרת בשמות, ולהם יש מעט קרובים. והם לא שוכחים כלום. להם יש סיפורים על עלייה לארץ, ומילים בשפות אחרות שמפציעות פתאום. ואצלך כולם צברים קוצניים. את היית ילדה בעיירה קטנה, הוא תמיד היה ילד של העיר הגדולה. אצלם הדלת תמיד פתוחה לכולם, וכל מי שבא ברוך הבא - ודווקא אצלכם אוהבים להיפגש בקטנה, ופחות מסתדרים עם אנשים מבחוץ. אצלכם וגם אצלם מתגייסים אם למישהו קשה. כולם למען אחד ואחד למען כולם. ואת השמים תורידו. × × × ואז יבואו הילדים. אושר גדול. וקושי גם. וכמה שיגידו לך קודם, את תגלי בעצמך מה זה אומר לא לישון כשאת עייפה, וכמה זה כואב בגוף. אבל גם תגלי שיש בך כל כך הרבה אהבה — שאת בכלל לא ידעת — ושהיא תיתן לך כוחות שלא חלמת שיהיו לך. ואתם מתחילים להיות משפחה. ואת מנסה שזה יהיה קצת כמו בבית שהיה שלך, והוא מנסה שזה יהיה קצת כמו שהיה אצלו. ולפעמים את לוקחת לו מהצלחת והוא עוד מופתע, ולפעמים הוא מזמין אורחים ואת מגלה את זה כשהם בדלת ולומדת עם הזמן לארח בקלות. ולאהוב שהבית מלא אנשים. ולאט לאט אתם לומדים למצוא את האמצע. בין הבית שממנו באת, והבית שממנו הוא בא. ואת עדיין מתרגזת מהר מדי לפעמים, והוא עדיין מתבונן בך לא מבין מאיפה זה בא ומנסה שפשוט תדברו על זה בהיגיון. ואחרי חמש דקות אתם מתחבקים. לפעמים זה יותר רציני ולוקח חצי יום. × × × ואז קורה משהו. כי לכל זוג ולכל משפחה קורה משהו. משהו קשה, שמולו צריך להתאחד. ולשלב כוחות וידיים. לא כל הזוגות מצליחים. לא כל המשפחות שורדות את זה. והנה אתם כן. אתם חוצים את הקושי יחד. את והוא. ברוב הפעמים הוא מגן עלייך, לפעמים את עליו. ואחרי זה אתם כבר לא ההוא שבא מהבית ההוא, וזו שבאה מהבית האחר. אתם משפחה. המשפחה אחת של השני. זו שאתם הקמתם. זו שבשבילה אתם תילחמו, ושכבר יש לה חוקים משלה, איך אוכלים, מה עושים בשבת. ועדיין יודעים שהכי חשוב זה לזכור לצחוק לפעמים. וגם להיות יחד, רק שניכם. "


סוף ציטוט.


במודל – "מחומש ההורות" – שפיתחו בעקבות מחקרים רבים, דר' איתן ארם ורעייתו דר' דורית ארם, שהייתה לי הזכות ללמוד אותו מפיהם, והוא כלי מרכזי בתהליך הדרכת ההורים בקליניקה שלי – אחת הצלעות של המחומש היא "השותפות ההורית" (ארבע הצלעות הנוספות במודל: מנהיגות הורית, פיתוח עצמאות, הנהגת כללים, ואהבה ללא תנאי).


ראשית – בעזרת שאלונים, שעליהן עונה כל אחד מבני הזוג בנפרד – אני מאבחן את איכות "השותפות ההורית"/ החוליות החזקות והחלשות בשותפות, שנבדקות על בסיס כמה פרמטרים, למשל: עד כמה בני הזוג מדברים אחד עם השני על ענייני חינוך, השפעת קונפליקטים בענייני חינוך על הזוגיות, גיבוי/ חוסר גיבוי, פירגון/ ביקורת, מטרות משותפות, השתתפות במפגשים במסגרות החינוך של הילדים, ועוד


לאחר מכן – לאור מה שעלה מהשאלונים – אנחנו עובדים על חיזוק השותפות, באמצעות למידה ותרגול של כלים כמו: ניהול קונפליקט, ניהול תסכול, גיבוי הדדי, "עשה ואל תעשה", והגדרת חזון משפחתי ומטרות משותפות.


חשוב לי לציין, בהקשר הזה, שעל אף מגמת שיפור מתרחבת, האבות, במקרים רבים, הם אלה שנדרשים למאמץ רב יותר, לשינוי הרגלים ותפיסות, וליציאה "מאזור הנוחות", על מנת לשפר ולחזק את השותפות ההורית. בקליניקה שלי אני מקדיש שירות מיוחד להדרכת אבות.


כאמור – פערים בין בני זוג בכל הנוגע לחנוך הילדים הם טבעיים ומובנים. תרגול ויישום שותפות הורית, הם חיוניים לאקלים משפחתי בריא, בטוח, ומעודד צמיחה והצלחה.

Uzilevenbach.com