איזה כוחות יש להורים ואין לילדים? כוחות שהילדים מאוד צריכים לקבל מההורים?
לפעמים הורים מסתובבים עם תחושה מתסכלת, כאילו הילדים כל כך חזקים, כל כך מתוחכמים, וכל כך נועזים, עקשנים ונחושים לקבל את כל מה שבא להם, כאן ועכשיו, עד שהם באמת מצליחים להתיש ו"לסובב" את ההורים שלהם. הכח והנחישות של הילדים מובילים לפעמים לתגובות חריפות או "מתקפלות" מצד ההורים, ולפעמים ההורים יוצאים ממאבקי הכח האלה בתחושות של כישלון חוסר אונים וחוסר מסוגלות.
כשאני פוגש את ההורים האלה, אני אומר להם – תאמינו בעצמכם. תהיו מודעים לכוחות שלכם. ותפעילו אותם. לא בשביל "לנצח" את הילדים במאבקי הכח (כל ניצחון/ הפסד כזה– הוא luse-luse situation), אלא בשביל להעניק לילדים שלכם את הכוחות שיש לכם, ולהם אין. והם זקוקים להם מאוד.
על אילו כוחות אני מדבר?
הכח לדחות סיפוקים – you can't always get what you want.
הכח להביע אמפאתיה.
כח השיפוט המוסרי.
כח הוויסות הרגשי.
הכח להפעיל שיקול דעת, לבחור בין אפשרויות ולקחת אחריות על הבחירה.
כח הזהות המגובשת – עמדות, ערכים, אמונות.
כח התבונה והידע מתוך ניסיון החיים – איך הדברים עובדים.
כח הפרספקטיבה והפרופורציות.
הכח להכיר בטעויות והכח להתנצל.
כח המודעות לחולשות העצמיות והנכונות לעבוד עליהן כדי להשתפר.
כח התכנון והיכולת לראות לטווח ארוך.
הכח להבחין בין עיקר לטפל.
הכח להבין את המורכבות בחיים – לא הכל שחור או לבן.
הכח להתמודד עם קשיים ותסכולים מבלי "להתפרק" – אלא לצאת "מחוזקים".
הכח לאהוב ללא תנאי.
ועוד...
על כל אחד מהכוחות האלה אפשר לכתוב פוסט שלם. אולי בהמשך.
בינתיים חשוב לזכור, שהילדים שלנו – גם כשהם פועלים מולנו בעוצמות ובתחכום – הם עדין ילדים. ועד שהם יפתחו את הכוחות האלה בעצמם, הם עדין זקוקים להכוונה ולהדרכה, לדוגמא האישית שלנו, ללמוד מאיתנו ולהתחזק מהכוחות שלנו.
